חשיבות גדלות המורה

הצטרפתי ללימודי חוכמת הקבלה אותם מעביר הרב דר' מיכאל לייטמן במכללת קבלה לעם. בכל פעם שאני שומעת את הרב לייטמן מדבר על מורו, הרב"ש, אני לא יכולה להישאר אדישה, משום שאני מרגישה את ההתרגשות דרך מילותיו והן נכנסות ישר לליבי. 

קשר מיוחד היה בין שניהם, שלא ניתן לתאר במילים ללא עוררין.

מה ניתן לומר על אדם כה גדול ועוצמתי שאת חייו הקדיש ללימודי הקבלה? מה שנותר לנו זה רק להבין ולהעביר הלאה את המשמעות לחיים האלה על פני האדמה. זכיתי לקבל במתנה את הספר העוצמתי "תמיד איתי", שכתב לייטמן על הרב"ש,  על הקשר , על הדרך הנפלאה שעברו יחד, כעוזרו האישי. איזה מסירות נפש מתגלה בין השורות, צימאון חסר פשרות לקבל תשובות על משמעות החיים, יום ולילה, לילה ויום השניים היו נמצאים יחדיו עד יומו האחרון של הרב"ש. 

הרב לייטמן מספר בהתרגשות על המקובל , ומכנה אותו מקובל ערמומי, כיוון שרב"ש דרש מתלמידיו להבין בין שורות הספרים, להשיג את העולם שנמצא מעבר לספר ולמילים. לחדור לעולם אחר, רוחני, אינסופי. לייטמן מתאר שהרב"ש נתן להרגיש שיש אפשרות כזו. באיזה השתוקקות הוא מתאר את התקופה בה זכה להיות ליד מקובל כזה, איך הקשרים ביניהם הלכו והתחזקו. הוא מתאר סדר יום מאד נוקשה שהתחיל בשתיים לפנות בוקר , שעה לפני תחילת שיעור הבוקר היומי ועד לשעות הלילה. כל יום ויום, בלי לפספס חלילה אף שיעור!

אחד הסיפורים היותר מרגשים היה כששניהם טיילו ביער בן שמן. לייטמן תיאר שכעס מאד על העולם כולו כי הרגיש שבזבז את כל כוחותיו לשווא בעבודה הרוחנית. רב"ש הקשיב לכל מילה, ללא שום רצון לקטוע את לייטמן. כשסיים, פשוט אמר במפתיע "למה לא ביקשת? למה לא בקשת תיקון? לדרוש שהעולם סביבך ישתנה?"

אני מאוד מזדהה עם  ההרגשה הזו. עם יד על הלב, כמה מאיתנו נכנסים לאותו בור אפל של האשמות ותלונות על העולם כולו? מבזבזים כל כך הרבה כוחות לריק? במקום לבקש לתקן את עצמנו. של הראייה שלנו את העולם.

הרב"ש סולל לנו את הדרך לנצחיות.  בליבי יש הערכה עצומה, יראת כבוד , לאדם טהור בעל כוונות טהורות. האם יש משהו יותר נשגב וחשוב מזה בעולם?