עזרה הדדית דווקא עכשיו

העולם לקראת תפנית – במאה העשרים ואחת השגנו כל מה שאפשר. יחד עם זה, לא ניתן להתעלם מהבעיות והצרות שפוקדות אותנו. במשך אלפי שנים אנחנו מנסים לתקן את העולם סביבנו באינספור דרכים, אבל העובדות בשטח מוכיחות שלא פיצחנו את הדרך לחיים שלווים ומאושרים. דבר אחד טוב נולד מכל הרע: יותר ויותר אנשים מתחילים לפקפק ומחפשים גישה חדשה לחיים. העולם הוא ראי לעולמנו הפנימי – האר"י הקדוש, המקובל שתיאר בפירוט רב את המבנה של המציאות הרוחנית כולה, תמצת אותה בשש מילים: "העולם – אדם קטן, העולם – אדם גדול". כלומר, העולם כולו בבואה של עולמו הפנימי של האדם. העולם מקרין לאדם תוצאות והשלכות של תכונותיו הפנימיות. אם נדע לתפוס נכון את המציאות, נמצא את הקשר בין מה שמתחולל בעולם ובין מה שמתחולל בתוכנו. מכאן שבשינוי בפנימיות האדם ניתן לשנות את העולם.
הרצון מניע את האדם – הכוח שמניע את התפתחות האנושות הוא הרצון לקבל הנאה ותענוג. הרצון הזה גדל כמותית ואיכותית. סולם התפתחות הרצונות מתחיל ברצונות גופניים-בסיסיים לאוכל, למין, למשפחה ולמחסה, ממשיך ברצונות אנושיים-חברתיים לכסף, לכבוד ולידע, ומסתיים ברצון למימוש רוחני. בכל שלב בסולם, הרצון מעצב את תפיסת המציאות שלנו. הרצון האגואיסטי מעצב את תפיסת המציאות – בשלב מסוים בתהליך התפתחותו של הרצון, בני האדם רוצים ליהנות זה על חשבון האחר במקום להיות בערבות או עזרה הדדית.
את שלב ההתפתחות הטבעי הזה חכמת הקבלה מכנה בשם אגואיזם. הרצון האגואיסטי שגובר באדם הוא שמכתיב את תפיסת המציאות שלו. לפיכך, האדם רואה מחוץ לו עולם במשבר מתגבר, עולם שבו אדם לאדם זאב. האגו האנושי נתקל במבוי סתום – לרצון האגואיסטי ישנן אפשרויות רבות ליהנות מהעולם. הוא במרדף בלתי פוסק אחרי מטרות ויעדים שהוא מציב לעצמו, במטרה להשיג תענוג מושלם. הרצון נתקל בחוסר סיפוק. עם הזמן, הניסיון המר מצטבר באנושות וכל דור מתאכזב ומתייאש מהמרדף מהר יותר מקודמו. צריכת סמים ותופעת הדיכאון הפכה לגורם הראשי לחוסר תפקוד במאה העשרים ואחת. עתיד העולם בשינוי האדם.