לשבור את הקרח עם הנכדים

כמנהגי אחת לחודש הלכתי עם שני נכדיי לסרט. הפעם היה תורה של נכדתי לבחור בסרט, היא בחרה בסרט: לשבור את הקרח 2. כמנהגי קראתי תקציר, ביקורות ובלשון המעטה לא אהבתי מה שקראתי. יש בינינו הסכם לא כתוב שכל פעם אחד הנכדים בוחר בסרט ואם ההורים של שניהם מסכימים אנחנו מתחילים הכנה לסרט. הפעם ההורים של נכדי לא התלהבו כל כך אך מאחר ובפעם הקודמת כולנו הסכמנו על סרט בנים שהוא בחר הם נעתרו לסרט הבנות שנכדתי בחרה. גם נכדי לא התלהב אבל נכדתי טרחה להזכיר לו שבפעם שעברה היא הסכימה לסרט הבנים שהוא בחר.

התחלנו כמנהגינו הכנה, סיפרתי להם את תקציר הסרט, נכדתי כבר הכירה את התקציר וצפינו בטריילר לסרט. ביום המיועד אספתי את שניהם מהגנים ושמנו פעמינו לקניון, התחלנו בארוחה קלה, פופקורן ונכנסו לסרט.

טריילר הסרט 'לשבור את הקרח 2'

נכדתי שכולנו: הוריה והסבים שלה לא מבינים מאיפה רכשה את אהבתה לנסיכות, לבגדים נוצצים, לנעליים מפונפנות, לטיפוח ויופי, התמוגגה מתחילת הסרט ועד סופו. כבר מהסצנה הראשונה של שתי האחיות אנה ואלזה המשחקות בקרח בבגדי נסיכות ראיתי (למרות החושך שבאולם) חיוך של התמוגגות מרוח על פני נכדתי, פעמים רבות במהלך הסרט יצאו מפיה קריאות התפעלות מהלבוש והיופי של הנסיכות, נראה היה שהיא ממוקדת ביופי של המלבושים והסיפור שהיא הייתה נוכחת בו לחלוטין לא מצליח להעיב על הרגשתה השמחה ונלהבת, זאת למרות שהיא חשה והתייחסה לאפיזודות העצובות והקשות בסרט. כשמתפתחים סיפורי אהבה בסרט נכדתי הייתה בשמיים.

נכדי לעומתה סבל מתחילת הסרט ועד סופו, כל מה שקשור לנסיכות לא עניין אותו, כבר בתחילת הסרט כשאנה מאבדת את הכרתה הוא היה חסר שביעות רצון, וכשהמלך והמלכה מפרידים בין הבנות הוא כבר הציע בקול, אומנם חלש, שנצא מהסרט, מה שהתקבל בלא מוחלט ע"י נכדתי. כשאלזה משתמשת בכוחות העל הוא כבר ישב באי נוחות בכיסאו המרופד (כיאה לכיסאות בתי קולנוע). כל ענייני הרומנטיקה שבסרט שעממו אותו. הוא לא יכול היה לסבול את הרוע שמוצג בסרט, וממש הסיט את מבטו מהמסך.

אני יצאתי מהסרט בתחושה שההבדל בין בנים לבנות מובהק כבר מגיל צעיר, ושאולי כדאי שנפתח את ההסכם הלא כתוב בינינו. יחדיו נלך לסרטים ששניהם יסכימו להם מראש, אתה לבד "לסרטי בנות" ואתו לבד "לסרטי בנים" ושגם לי יהיה וטו על סרטים שלדעתי הם לא במובהק חינוכיים.